"יחידת לימוד" – מהי?

הלימוד נמדד בקנה-מידה של איכות. אף על פי כן, נוהגים למדוד אותו גם במונחים של כמות. מדד הכמות מצביע על היקף שעות הלימוד המוקדשות למקצוע, אך מתוך כך ניתן גם לאמוד את דרגת היסודיות וההעמקה שבלימוד המקצוע. המדד הנהוג במערכת החינוך הוא “יחידת לימוד” וזו הגדרתה:

יחידת לימוד אחת (1 יח”ל) במקצוע = היקף החומר הנלמד במקצוע מסוים, במסגרת של כ- 3 שעות שבועיות (3 ש”ש) במשך שנות הלימוד בשנים י’, י”א ו-י”ב.

דוגמאות:

• מקצוע הנלמד בהיקף של 2 יח”ל הוא מקצוע הנלמד בדרך כלל 6 ש”ש.
• מקצוע הנלמד בהיקף של 5 יח”ל הוא מקצוע הנלמד בדרך כלל 15 ש”ש.

סולם יחידות הלימוד הוא מ 1- עד 5. יש מקצועות המזכים ליותר מכך (עד 10 יחידות לימוד).

מבנה תעודת הבגרות:

בתעודת הבגרות קיימים שני חלקים:

בחלק הראשון – מופיעים הציונים של התלמיד במקצועות בהם הוא נבחן בבחינת בגרות, כאשר הציונים מורכבים ע”פ חוקת הזכאות החדשה מ 70%- ציון בגרות (בחינה + מגן) ו- 30% ציון בית ספרי (ראה חוקת הזכאות החדשה).

בחלק השני – מופיעים הציונים של התלמיד במקצועות בהם לא נבחן בבחינות הבגרות, אלא למד אותם במהלך כיתות י’, י”א, י”ב (“ציוני ספח”). חוקת הזכאות החדשה מחייבת לימודי השכלה כללית ("העשרה") ומדעים, שציוניהם יופיעו בחלק זה.

כל המקצועות הנלמדים בכיתות י’, י”א, י”ב יופיעו בתעודת הבגרות או בספח.

תלמיד לא יהיה זכאי לתעודת בגרות אם יש לו ציון “בלתי מספיק” (45 ומטה) אחד, או אם יש לו שניים או יותר ציונים של “מספיק בקושי” (55 ומטה) כולל ספח.

הציונים בהבעה עברית (לשון) ובחינוך גופני חייבים להיות חיוביים בכל מקרה.